ואתחנן Va'etchanan

My Musing
Are there mistakes that we cannot or are not allowed to correct? More correctly, are there mistakes that are simply sins of omission but required more active resistance at the time that we cannot mend no matter what?
I have only included a short passage from the concluding midrash of the second section. It is moving to see the pleas of Moshe and how unfair the midrash seems to leave the lack of resolution.

מדרש תנחומא )ורשא( פרשת ואתחנן סימן א
(דברים ג:כג) "וָאֶתְחַנַּן אֶל יְדֹוָד בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר"

“And I pleaded with the Lord at that time saying”
This is what the scripture says: “It is all one--therefore I say: He destroys the innocent and the wicked”

זה שאמר הכתוב (איוב ט:כב)"אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה"
אמר משה: רבונו של עולם, אחת היא, הכל שוין לפניך, גזירה אחת לצדיקים ולרשעים. וכן שלמה אומר (קהלת ט:ב) "הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע, לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא, וְלַזֹּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ, כַּטּוֹב כַּחֹטֶא הַנִּשְׁבָּע כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא"

Moshe said, Master of the Universe, it is one, everything is equal before you. It is one decree for the righteous and the evildoers. And thus Solomon said “All things come alike to all; there is one event to the righteous and to the wicked; to the good and to the clean and to the unclean; to him that sacrifices and to him that sacrifices not; as is the good, so is the sinner, and he that swears, as he that fears an oath.

דבר אחר: "הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל " אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבון העולם, הכל שוין לפניך תם ורשע אתה מכלה. מרגלים הכעיסו לפניך בדבת הארץ שנאמר (במדבר יג:לב) "וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת"

Another word: “All things come alike to all” Moshe said before the Holy One, blessed be He, Master of the Universe, everyone is equal before you, perfect and evil you destroy. The spies angered you and is says “And they spread an evil report of the land which they had spied out unto the children of Israel, saying: 'The land, through which we have passed to spy it out, is a land that eats up the inhabitants thereof; and all the people that we saw in it are men of great stature.”

ואני ששמשתי את בניך לפניך במדבר ארבעים שנה מקרה אחד לי ולהם.

And I, who served your children in the wilderness for forty years, it is the same verse to me and them.

משל, למה הדבר דומה?
למלך שבקש לישא אשה. שלח שלוחיו לראותה אם נאה אם לאו. הלכו וראו אותה, באו למלך ואמרו לו, ראינו אותה ואין כעורה ועזובה כמוה. שמע שושבינו ואמר ליה לא כן מרי אלא אין אשה נאה ממנה בעולם, בא לישא אותה. אמר אבי הנערה לשלוחי המלך נשבע אני בחיי המלך שאין אחד מכם נכנס כאן מפני שבזיתם אותה לפני המלך. בא השושבין ליכנס אמר לו אף אתה לא תכנס, אמר לו השושבין, אני לא ראיתיה ואמרתי למלך שאין נאה הימנה בעולם והם אמרו אין כעורה הימנה. ועכשיו הנח לי ואראה אם כדברי אם כדבריהם.

What is this similar to?
To a king that wanted to marry a woman. He sent his emissaries to see if she was pleasing or not. They went and saw her. They returned to the king and reported that they saw her and that there is no one uglier than her. His guard heard the report and said to him, this is not so sire. Rather there is no one finer than her in the world, come marry her. The father of the young woman said to the king’s emissaries, I swear to you on my life that not one of you will ever set foot here because you belittled my daughter in fornt of the king. The King’s guard went to enter an the father said that even he could not enter. The guard said that he never saw the girl and that he told the king that there was no one finer in the world, and they said that there was none uglier than her. Now let me see if my words are correct or theirs.

כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבוני המרגלים הוציאו דבה על הארץ ואמרו ארץ אוכלת יושביה, אבל אני לא ראיתי אותה ושבחתיה לפני בניך ואמרתי "כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה". ועכשיו אראה אותה אם כדברי אם כדבריהם. שנאמר "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן" אמר ליה "כי לא תעבור", אמר לו משה אם כן הכל שוין לפניך תם ורשע אתה מכלה?!

This is what Moshe said to the Holy One, Blessed be He, the spies belittled the land and said that it was a land that ate its inhabitants. But I did not see her and I praised her before your children and I said that The Lord your God brings you to a good land” And now I will see if I am right or they are. As it says, “please, I will pass and see the good land that is across the Jordan” He said to him, “you will not pass” Moshe said to Him, if so everything is equal before you, pure and evil you destroy.

My Musing
As we approach the end of the journey, we forget how Moshe began the journey, How did he go from a man of little words to a man of many words? One opinion is that Torah heals. The other opinion is that God created the miracle. But one thing is for certain, you cannot blame Moshe for not teaching and warning the people. They are responsible for their sins. They cannot blame Moshe for not being clear.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת דברים סימן ב
(דברים א:א) "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב"

These are the words which Moses spoke unto all Israel beyond the Jordan; in the wilderness, in

the Arabah, opposite Suph, between Paran and Tophel, and Laban, and Hazeroth, and Di-zahab.

אמרו ישראל, 'אתמול אמרת (שמות ד:י) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְדֹוָד, בִּי אֲד-ֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" עכשיו אתה מדבר כל כך?! אמר רבי יצחק: אם אתה חייך שנה את התורה והתרפא משה כבר למד את כל התורה.

(The) Israel(ites) said: 'yesterday you said "And Moses said unto the LORD: 'Oh Lord, I am not a man of words, neither heretofore, nor since Thou hast spoken unto Thy servant; for I am slow of speech, and of a slow tongue.", now you speak so much!?
Rabbi Yitzchak said: If you devote your life to Torah, study Torah, and you will be healed. Moshe already studied the entire Torah.

"בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף"

“in the wilderness, in the Arabah, opposite Suph,”

זה שאמר הכתוב (ישעיהו לה:ו) "אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה"

This is what The Scripture said, “Then shall the lame man leap as a ram, and the tongue of the mute shall sing; for in the wilderness shall waters break out, and streams in the desert.”

בא וראה כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות ג:י ) "וְעַתָּה [לך] לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"

Come and see when the Holy One blessed be He said to Moshe, “And now, come therefore, and I will send you to Pharaoh, and you will bring forth My people, the children of Israel out of Egypt.”

אמר לו משה, 'בייא אתה מעביר עלי "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי", אמר לו 'שבעים לשון עומדין בפלטרין של פרעה. שאם יבא אדם אחד ממקום אחר מדברים עמו בלשונו. ואני הולך בשליחותך והם בודקין אותי לומר שאני שלוחו של מקום, וגלוי לפניהם שאנו יכול להשיח עמהם, אין שוחקין עלי, לומר ראו שליח של מי שברא העולם ואת כל הלשונות אינו יודע לשמוע ולהשיב?! הוי בייא "לא איש דברים אנכי" , (שמות ו:ל) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְדֹוָד הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה"

Moshe said to Him, You will dismiss my speech impediment. He continued, seventy translators stand at the ready in the palace of Pharaoh. That if one comes from a place they speak with him in his language. And I go as Your emissary and they will examine to see if I am in fact the messenger of the Omnipresent, and it will be revealed to them that I cannot converse with them, they will not attend to me, saying, ‘see the emissary of the Creator of the world and of all the languages of the world, does not know how to listen or respond? That is the meaning of “I am not a man of words” “And Moses said before the LORD: 'Behold, I am of uncircumcised lips, and how shall Pharaoh hearken unto me?'

אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'והרי אדם הראשון שלא למדו בריה מנין היה יודע שבעים לשון? שנאמר
(בראשית ב:כ) "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" 'שם לכל הבהמה' אין כתיב כאן אלא "שֵׁמוֹת", ואתה אומר "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי".

The Holy One blessed be He said, and behold the primal man, who was not taught anything, from where did he know the seventh languages? As it says, “And the man gave names to all cattle, and to the fowl of the air, and to every beast of the field; but for Adam there was not found a help meet for him. It is not written, ‘name of every creature’ rather “names” and you can say you are not a man of words?

בסוף ארבעים שנה שיצאו ישראל ממצרים התחיל מפרש התורה בשבעים לשון. (דברים א:ה) " בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר"

At the end of forty years, that the Israelites had left Egypt, he began to explain the Torah in seventy languages. “beyond the Jordan, in the land of Moab, took Moses upon him to expound this law, saying”

הפה שאמר "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי" אמר "אֵלֶּה הַדְּבָרִים" , והנביא צווח ואמר ""אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם", למה? כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה, לכך נאמר "אֵלֶּה הַדְּבָרִים".

The mouth that said “I am not a man of words” said “These are the words” and the prophet calls out and says “Then shall the lame man leap as a ram, and the tongue of the mute shall sing” Why? Because for in the wilderness shall waters break out, and streams in the desert.”

Matot מטות

My Musing
How do we exact revenge on our enemies in the modern era. The second midrash of the Tanhuma on Matot begins with the command to avenge the wrong done by Midian and then segues into the uses of the special trumpets. The fanfare was always used to announce publicly the start of an event, from the advent of the Shabbat to the impending battle to the journey from the encampment to the gathering of the assembly.
In the Medieval period and in our modern day, we do not declare war on our enemies to exact revenge. But how do we declare our revenge. Perhaps the midrash is implying tha the best revenge is to openly live our lives as Sabbath observing Jews. As my 11th grade rebbe, Rabbi Ganzfried a”h said, the best revenge we have on the Nazis, and the Roman, and the Kossacks etc., is that we are still here learning Torah proudly and not hidden from view. Perhaps that is our trumpet sounding the call for revenge in our day.

מדרש תנחומא )ורשא) פרשת מטות סימן ב
(במדבר לא:א,ב)"וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ"

And the Lord spoke unto Moses, saying: 'Avenge the children of Israel of the Midianites; afterward you will be gathered to your people.'

ילמדנו רבינו: כמה תקיעות תוקעין בערב שבת כדי לבטל את העם מן המלאכה?

Our Rabbi will teach us: How many blasts are blown on Friday evening to warn the nation to desist from their labor for Shabbat?

כך שנו רבותינו: שלשה תקיעות תוקעין בערב שבת. כיצד?
חזן הכנסת נוטל את החצוצרות ועולה לגג גבוה של עיר ותוקע. כל מי שהיה רחוק מן העיר היה נפטר ממלאכתו. וחזר ובא ותוקע שנייה. הקרובין נכנסין לעיר. שלישית תוקע והיו מטמינין את החמין ומדליקין את הנר. גמר מלתקוע היתה קדירה על גבי כירה מניחין אותה בארץ ואם היה הנר ביד האשה מנחת אותה בארץ.

Our rabbis taught: Three blasts were sounded on the Sabbath eve. How?
The leader of the community would take the trumpet and go up to the roof of the city and blow. Whoever was far from the city would end their labor. Then the leader would return and blow a second time. Those who were near the city would stop their work and enter the city. He would blow a third time and the people would stoke their hot foods and light the candles. When he finished blowing, if there was a pot on the fire they would set it on the ground and if there was a candle in her hands she would put it on the ground.

השבת מתקדשת בחצוצרות. וכן ראשי חדשים והמועדות שכן הוא אומר (במדבר י:י) "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹקֵיכֶם:

The Sabbath is consecrated by the trumpets, as are the new moons and holidays. Such the scripture says "And in the day of your gladness, and in your appointed seasons, and in your new moons, you will blow the trumpets over your burnt-offerings, and over the sacrifices of your peace-offerings; and they shall be to you for a memorial before your God: I am the Lord your God.'

וכשהיו נוסעים, בחצוצרות נוסעים ותוקעין שנאמר (במדבר י:ה)"וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה"

And when they were traveling they would blow the trumpets as it says "And you will blow the blast and the camps that lie on the east side shall take their journey"

וכשמתכנסין, מתכנסין בחצוצרות שנאמר (במדבר י:ז("וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ"

And when they would gather, they would gather by the trumpets as it says "And when the assembly is to be gathered together, you shall blow, but do not sound an alarm"

וכשהצר מיצר, תוקעין בחצוצרות שנאמר (במדבר י:ט) "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹקֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם"

And when the enemy oppresses they blow with the trumpets as it says "And when you go to war in your land against the adversary that oppresses you, then you will sound an alarm with the trumpets; and you will be remembered before the Lord your God, and you will be saved from your enemies"

וכשהלכו למלחמה למדין, בחצוצרות עשו נקמה שנאמר (במדבר לא:ו) " וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ:

And when they went to war against Midian we learn that they enacted their revenge with the trumpets as it says "And Moses sent them, a thousand of every tribe, to the war, them and Phinehas the son of Eleazar the priest, to the war, with the holy vessels and the trumpets for the alarm in his hand.

Pinchas פנחס

My Musing
A common theme in the midrash is the importance of names- What do they reveal? And not only one's given name but also the name people know you by. Like last year's entry on Pinchas this midrash is later than the original Tanhuma genre but clearly would be fodder for Medieval Rabbis wanting to guide their communities to fealty to God and Torah. It also appeals to the Medieval mindset in it's declaration of the Midianites animosity to the Jews which would also find resonance among the Jews in the middle ages.


מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פינחס סימן ב
(במדבר כה:יד) "וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי"
"And the name of Israelite man that was slain, who was slain with the Midian woman, was Zimri, the son of Salu, a prince of a fathers' house to the tribe of Simeon"
כשם שהקדוש ברוך הוא מתעסק בשבחן של צדיקים לפרסמן בעולם, כך מתעסק בגנות הרשעים לפרסמן בעולם. פרסם פנחס לשבח ופרסם זמרי לגנאי. עליהם נאמר(משלי י:ז) "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב"
Just as the Holy One Blessed be He occupies Himself with the praise of the righteous to publicise them in the world, He similarly publicizes the shaming of the evil people in the world. He proclaimed Pinchas for praise and declared Zimri for shame. Regarding them the scripture says, "The memory of the righteous shall be for a blessing; but the name of the wicked shall rot"
"זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי"
Zimri, the son of Salu, a prince of a fathers' house to the tribe of Simeon"
אמרו רבותימו זכרונם לברכה: שלשה שמות היו לזמרי ואלו הן, 'זמרי בן סלוא' ו'שאול בן הכנענית' ו'שלומיאל בן צורישדי'
זמרי, על שנעשה על אותה המדינית כביצה מוזרת. בן סלוא, שהסליא עון משפחתו.
שאול, על שהשאיל עצמו לעבירה. בן הכנענית, שעשה מעשה כנען.
ומה שמו? שלומיאל בן צורישדי שמו.
Our Rabbis of blessed memory said: Three names were attributed to Zimri and they are: Zimri the son of Salu, and Saul the son of the Canaanite woman, and Shlumiel the son of Tzurishadai.
Zimri because he committed the sin with the Midianite woman and acted like a 'strange egg' The son of Salu that he shamed (hisli) the iniquity of his family. Saul that he asked (sha'al) himself to sin, the son of the Canaanite woman that he acted like a Canaanite. And what was his name, Shlumiel the son of Tzurishadai (the head of the tribe of Simeon)
"זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב" שכל הפוגם את עצמו פוגם את משפחתו עמו. "זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב" הכתוב מתמיה עליו (קהלת י:ח) "חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ"
אביו קנא על הזנות תחלה שנאמר (בראשית לד:כה) "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר" וזה פורץ גדר שגדר אביו.
He was called Zimri the son of Salu the head of the house, because anyone who defames himself, defames his family. The scripture questions on him " He that digs a pit shall fall into it; and whoever breaks through a fence, a serpent shall bite him."
His father zealously fought sexual immorality as it says " And it came to pass on the third day, when they were in pain, that two of the sons of Jacob, Simeon and Levi, Dinah's brethren, took each man his sword, and came upon the city unawares, and slew all the males." And he(Zimri) breached the fence that his father built.
(במדבר כה:טו) "וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא"
להודיעך שנאתן של מדינים. עד היכן היתה? שבת מלך הפקירו לקלון שנאמר (במדבר לא:ח)
"וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב "
The midrash continues with examining the name of the woman and why it was considered important to include in the narrative. The name was included to demonstrate the extent of the animosity of the Midianites. Kozbi was the daughter of the king of the Midianites and she gave herself to the cause of defiling the Israelites. The Midrash uses the texts to prov that Tzur was her father and he was the king of the Midianites, but the latter text demotes him because he was willing to sacrifice his daughter to his cause of defiling the Israelites.
צור גדול שבכלם והיה מלך והפקיר בתו. מי לא היה מפקיר? ולפי שבזה את עצמו והפקיר בתו בקלון גרעו הכתוב וכתבו שלישי, אבל הוא מלך שבכלם שנאמר "רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא"

חקת Chukat

My Musing
Often, people look at what seem to be the incongruities of logic within Judaism to prove that the Torah, is not of divine origin. This midrash, closes with the Parah Adumah, the red heifer, from this week's parsha. The parah adumah's ashes purifies those defiled by death, yet renders impure for the day the person who prepared the red heifer. Quite resolutely, the midrash proclaims that it is only God who could create the system with such finely thought out "incongruities".

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן ג
(במדבר יט:ב) "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"

"This is the statute of the law which the Lord commanded, saying: Speak to the children of Israel, and they should take to you a red heifer, perfect, without blemish, and upon which never came yoke"

זה שאמר הכתוב (איוב יד:ד) "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא, לֹא אֶחָד"

This is what is said in the scripture "Who can bring a clean thing out of an unclean? not one."

כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז, יאשיה מאמון, מרדכי משמעי, ישראל מאומות העולם, העולם הבא מן העולם הזה.
מי עשה כן? מי גזר כן? מי צוה כן?
לא אחד, לא יחידו של עולם?!

For example, Abraham came from Terach, Hizkiyah from Achaz, Josiah from Amon, Mordechai from Shim'i, Israel from the nations of the world, the world to come from the present world.
Who did this? Who decreed this? Who commanded this?
Not one, None other than the Unique One of the universe.

תמן תנינן: בהרת כגריס טמא. מאי כגריס? כחצי פול באדם טמא. פרחה בכולה טהור.
מי עשה כן? מי גזר כן? מי צוה כן?
לא אחד, לא יחידו של עולם?!

We also learned, a leprous spot as big as a 'gris' causes impurity. What is a 'gris'? The size of a half ful bean on a man. If it expands it becomes pure.
Who did this? Who decreed this? Who commanded this?
Not one, None other than the Unique One of the universe.

תמן תנינן: האשה שמת ולדה בתוך מעיה, והושיטה היה את ידה ונגע בה, החיה טמאה טומאת ז' והאשה טהורה עד שיצא הולד. המת בבית הבית טהור, יצא מתוכו הבית טמא.
מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן?
לא אחד, לא יחידו של עולם.

We also learned, a woman who miscarried and the fetus is still within her, and the baby stuck out its hand (during delivery) and the midwife touched the hand, the midwife is impure for seven full days and the mother is pure until the fetus is delivered. The dead fetus is still within the mother and the mother is pure but as soon as it is delivered the mother is impure.
Who did this? Who decreed this? Who commanded this?
Not one, None other than the Unique One of the universe.

תמן תנינן: כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים. היא גופה מטהרת בגדים. אלא אמר הקדוש ברוך הוא 'חקה חקקתי, גזרה גזרתי, ואין אתה רשאי לעבור על גזרתי'

We also learned, all who are busy with the red heifer from the beginning until the end are rendered impure at the level of clothes. But the heifer itself purifies even clothes. But said The Holy One blessed be He, 'A statute I have established, a decree I decreed, and you cannot transgress my statute.

Korach קרח

My Musing
Indignation- you can here it in the arguments offered by Korach in the midrashic rendition of the debate. But there is indignation when you are repulsed by an event or an action. But there is the indignation that is so evident here, that of a middle school student who is arguing for the sake of arguing, knows that there is no merit in the side being proposed and just cannot admit that he is wrong.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קרח סימן ב

(במדבר פרק טז:א) "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן"

“And Korach, the son of Yizhar, the son of Kehat, the son of Levi, with Dathan and Aviram, the sons of Eliab, and On, the son of Pelet, sons of Reuben”

מה כתיב למעלה מן הענין?(במדבר טו:לח) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת"
קפץ קרח ואמר למשה, 'אתה אומר "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת"; טלית שכולה תכלת מה היא שיהא פטורה מן צצית?!'
אמר לו משה, 'חייבת בצצית'.
אמר לו קרח, 'טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה, וארבעה חוטין פוטר אותה?!
בית מלא ספרים מהו שתהא פטורה מן המזוזה?!'
אמר לו, 'חייבת במזוזה'
אמר לו, 'כל התורה כולה רע"ח(278) פרשיות שיש בה, כולן אין פוטרות את הבית! ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות את הבית?!

What is written above relating to this story?
“Speak unto the children of Israel, and say to them and they will make themselves fringes throughout their generations in the corners of their garments, and that they put with the fringe of each corner a thread of azure blue.”
Korach jumped and said to Moshe, ‘You say “and that they put with the fringe of each corner a thread of azure blue; A garment that is totally of the azure blue what is the law that it should be exempt from the fringes?
Moshe said to him, ‘it requires the fringes’
Korach responded, ‘a garment that is totally of the Azure does not fulfill the requirement but the four strings do?!
What about a house filled with scrolls? Would that be exempt from having the mezuzah (parchment scroll) on the wall?
Moshe responded, ‘ it requires a mezuzah’
Korach said to him, the entire Torah consists of 278 portions that are in it, and they do not exempt the house from the commandment to have a mezuzah?! The parchment has only two portions and it fulfills the obligation?!

אמר לו, 'דברים אלו לא נצטוית עליהם, ומלבך אתה בודאם. הדא הוא דכתיב "וַיִּקַּח קֹרַח"
"וַיִּקַּח קֹרַח" אין "וַיִּקַּח" אלא לשון פליגה, שלבו לקחו כענין שנאמר (איוב טו:יב) "מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ וּמַה יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ"

Korach said, ‘you were not commanded about these things, this all comes from your heart’
That is what is written, “And Korach took”. The language of “took” indicates petty argumentation and splitting, that his heart took him, as it says “Why does your heart carry you away? And why do your eyes wink?”

הוא שמשה אומר להם (במדבר טז:ט) הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת מִשְׁכַּן יְדֹוָד וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם"
כל אותו הענין עד (במדבר טז:כט) "אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְדֹוָד שְׁלָחָנִי "

That is what Moshe said to them, “is it a small thing for you, that the God of Israel separated you from the congregation of Israel, to bring you near to Himself, to do the service of the tabernacle of the Lord, and to stand before the congregation to minister unto them; all this until “If these men die the common death of all men, and be visited after the visitation of all men, then the Lord has not sent Me”

אמרו חכמינו זכרונם לברכה: חכם גדול היה קרח ומטועני הארון היה שנאמר (במדבר ז:ט) "וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ"

The Sages of blessed memory said, Korach was a very smart and great man, and he was one of the bearers of the Ark. As it says, “But to the sons of Kehat he gave no work, because the service of the holy things belonged unto them: they bore them upon their shoulders.

Shelach שלח

My Musing
The midrash starts out in the classic yelamdeinu formula with an inquiry into setting out on a journey before the Sabbath. The question is the potential desecration of the Shabbat if one docks after Shabbat. But this is a segue for the midrash to explore the real notion of a shaliach mitzvah- an emissary sent on an obligatory mission to fulfill a mitzvah. The classic reference that is referenced in the mishna succah is the case of a messenger sent to ransom Jewish captives.
The midrash is exploring the recipe for success on a mission. It is the giving of one’s all. But rather than use the spies of the parsha as an example the midrash uses the spies from Joshua when he has them scout the land. It is interesting to note the very closing comment of the midrash about Moshe’s decision to send the spies for himself.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שלח סימן א
(במדבר יג:א,ב) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם"

And the LORD spoke unto Moses, saying:
'Send thou men, that they may spy out the land of Canaan, which I give unto the children of Israel; of every tribe of their fathers shall ye send a man, every one a prince among them.

'
ילמדנו רבינו: מהו לפרוש לים הגדול קודם לשבת שלשה ימים?
כך שנו רבותינו: אין מפליגין את הספינה לים הגדול שלשה ימים קודם לשבת בזמן שהוא הולך למקום רחוק. אבל אם מבקש לפרוש כמו מצור לצידון מותר לו לפרוש אפילו בערב שבת מפני שהדבר ידוע שהוא יכול לילך מבעוד יום.

Our Rabbi should teach: What is the law- can one embark on an ocean journey three days prior to the Shabbat?
Our Rabbis taught: We do not set sail on a ship to the great ocean three days before the Shabbat when one is traveling to a far place. However, if one is going a short distance for example from Tyre to Sidon, it is permitted to embark even on the Sabbath eve because he knows he can make it there while it is still day.

במה דברים אמורים? בשלוחי הרשות, ואם היה שליח מצוה מותר לו לפרוש בכל יום שירצה.
למה? מפני שהוא שליח מצוה ושליח מצוה דוחה את השבת.

In what conditions does this apply? With voluntary emissaries, but if it is a case of an obligatory emissary he can leave whenever. Why? Because he is on a mission and an obligatory emissary’s mission can even push away the Shabbat.

וכן את מוצא בסוכה ששנינו 'שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה' שאין לך חביב לפני הקדוש ברוך הוא כשליח מצוה, שהוא משתלח לעשות מצוה, ונותן נפשו כדי שיצליח בשליחותו.

And so you find with the laws of Succah that was taught, ‘obligatory emissaries are exempt from the commandment of living on a succah’ that there is no one more dear to the Holy One blessed be He, than an obligatory emissary, because he is sent to fulfill a commandment and he puts his soul into his mission.

ואין לך בני אדם שנשתלחו לעשות מצוה ונותנין נפשם להצליח בשליחותן כאותן שני שלוחים ששלח יהושע בן נון שנאמר (יהושע ב:א) "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה"

And there was no better example of emissaries sent on an obligatory mission and put their souls into their mission than the two spies that Joshua sent as it says : “And Joshua the son of Nun sent out of Shittim two spies silently, saying: 'Go view the land, and Jericho.' And they went, and came into the house of a harlot whose name was Rahab, and lay there.

ומי היו? שנו רבותינו: אלו פנחס וכלב. והלכו ונתנו נפשם והצליחו בשליחותם.
מהו "חֶרֶשׁ לֵאמֹר"? מלמד שעשו עצמן קדרין. והיו צווחין ואומרים 'הרי קדרות כל מי שרוצה יבא ויקנה'
כל כך למה? שלא ירגיש בהן אדם. לכך כתיב "חֶרֶשׁ" קרי ביה 'חרס', כדי שלא יאמרו בני אדם מרגלים.

And who were they? Our Rabbis taught: They were Kalev and Pnichas. They went and put their souls into their mission and succeeded in their mission.
What is meant by “secretly, saying”? It teaches that they acted like pottery salesmen. They would call out saying ‘Pottery for sale- whoever wants come and buy’
Why all this (subterfuge)? So no one would perceive their presence. Therefore it says the word for silently (cherish) to be read as pottery (cheres), so they would not be discovered as spies.

"וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה"
עמדה וקבלה אותן. הרגיש בהן מלך יריחו ושמע שבאו לחפור את כל הארץ שנאמר (יהושע ב:ב) "וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְפֹּר אֶת הָאָרֶץ"

“And they went, and came into the house of a harlot whose name was Rahab, and lay there”
She stood and accepted them. The king of Jericho sensed their presence and heard that they were coming in to spy the land as it says “And it was told the king of Jericho, saying: 'Behold, there came men in hither to-night of the children of Israel to search out the land.'”

כיון שהלכו [הלך] לבקשם מה עשתה? רחב נטלה אותם להטמינם. אמר לה פנחס, 'אני כהן והכהנים נמשלו למלאכים שנאמר (מלאכי ב:ז) "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יְדֹוָד צְבָאוֹת הוּא" והמלאך, רוצה נראה רוצה אינו נראה.

Since he went to seek them, what did Rachav do? She took them and hid them. Pinchas said, I am a cohen and the priests are similar to angels as it says “For the priest's lips should keep knowledge, and they should seek the law at his mouth; for he is the messenger of the LORD of hosts” and an angel if he does not want to be seen becomes invisible.

" וכן הנביאים נמשלו למלאכים שכך הוא אומר במשה (במדבר כ:טז) "וַנִּצְעַק אֶל יְדֹוָד וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ

מִמִּצְרָיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ"

Similarly the prophets are similar to angels as it says with regards to Moshe “and when we cried unto the LORD, He heard our voice, and sent an angel, and brought us forth out of Egypt; and,

behold, we are in Kadesh, a city in the uttermost of thy border”

וכי מלאך היה?! והלא משה היה; אלא מכאן שהנביאים נקראו מלאכים, וכן הוא אומר (שופטים ב:א) "וַיַּעַל מַלְאַךְ יְדֹוָד מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם"

And was he an angel?! Was it not Moshe; Rather from here we call prophets angels, and it says “And the angel of the LORD came up from Gilgal to Bochim. And he said: '... I made you to go up out of Egypt, and have brought you unto the land which I swore unto your fathers; and I said: I will never break My covenant with you”

והלא פנחס היה? אלא מכאן שנקראו הנביאים מלאכים.

וכן את מוצא באשתו של מנוח, שאמרה, (שופטים יג:ו) "וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹקִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים נוֹרָא מְאֹד וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ אֵי מִזֶּה הוּא וְאֶת שְׁמוֹ לֹא הִגִּיד לִי:

And wasn’t it Pinchas? Rather from here we call prophets angels. And similarly we find with the wife of Manoach who said” Then the woman came and told her husband, saying: 'A man of God came unto me, and his countenance was like the countenance of the angel of God, very terrible; and I asked him not whence he was, neither told he me his name”

וכן הוא אומר (חגי א:יג) "וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ יְדֹוָד בְּמַלְאֲכוּת יְדֹוָד לָעָם לֵאמֹר אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם יְדֹוָד" הא למדת שנקראו הנביאים מלאכים.
וכן הוא אומר (דברי הימים ב,לו:טז) "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹקִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת יְדֹוָד בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא"

And similarly it says “Then spoke Haggai the LORD'S messenger in the LORD'S message unto the people, saying: 'I am with you, says the LORD” you learn that prophets are called angels.

לפיכך אמר לה פנחס, כשאני רוצה נראה וכשאני רוצה איני נראה. ומנין שלא הטמינה אלא לכלב? שנאמר (יהושע ב:ד) "וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנוֹ וַתֹּאמֶר כֵּן בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה"

Therefore Pinchas said to her, when I want to be seen I am seen and when I do not want to be seen I will not be seen. And from where so we see that she (Rachav) only hid Calev? As it says “And the woman took the two men, and hid him; and she said: 'Yea, the men came unto me, but I knew not whence they were;

'ותצפנם' אינו אומר כאן אלא "וַתִּצְפְּנוֹ", ללמדך כמה נתנו עצמן שני צדיקים אלו לעשות שליחותן, אבל שלוחין ששלח משה היו רשעים מנין? ממה שקראו בענין ( במדבר פרק יד:לו) "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ <וילונו> וַיַּלִּינוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ"

‘Hid them’ it does not say, rather it says “hid him”, to teach how much these two righteous people gave themselves to the mission, but the messengers that Moshe sent were evil? We learn it from the subject “And the men, whom Moses sent to spy out the land, and who, when they returned, made all the congregation to murmur against him, by bringing up an evil report against the land,”

הוי שלח לך אנשים.

That is “'Send thou men”